טבילת אש ראשונה
כל מה שרציתי בבוקר שאחרי הלילה הראשון שלי בשטח היה קפה. הייתה לי גזיה, שמשמשת אותי כמעט על בסיס יומי מאז, אבל עדיין לא היה לי קפה. קיפלתי את המזרן המיטה ואת האוהל ויצאתי לחפש קפה. בעיירה שהייתי בה לא היה כלום. נסעתי כחצי שעה-שעה, והייתי בשוק מהנופים שלילה קודם פספסתי בגלל החושך. נכנסתי כמה מטרים לשביל עפר בצד הכביש, לצלם כמה צביים שעברו ליד, וזה היה המפגש השלילי הראשון שלי עם אמריקאים. 2 דקות אחרי שעצרתי יצא אלי אמריקאי, מבוגר יחסית, וגירש אותי מהשטח שלו בטרייניג שבצבץ מהם אקדח. מהניסיון שלי 99% מהאמריקאים נחמדים, היו לי ממש מעט מפגשים כאלה. בדרך החוצה שמתי לב לשלט - No Transpassing. אופס. ביערות לאומיים (National Forest) וגם בחלק מהפארקים הלאומיים (National Parks) אין כמעט תחנות דלק \ מסעדות \ קיוסקים. במיוחד במזרח ארה"ב. אחרי שיצאתי מהיער הגעתי סוף סוף לתחנת דלק. וקפה! התחלתי לדבר עם נהג משאית שהיה בדרך לצפון ניו יורק, לגבול עם קנדה. חשבתי שאם כבר אני שם - למה לא לקפוץ לראות את מפלי הניאגרה? הוא אמר שזה לא אמור לקחת יותר מכמה שעות. בדקתי בגוגל מאפס וראיתי שבתכלס זה באמת ל...