ייאוש
ייאוש. טוטאלי. היום דווקא התחיל באווירה טובה. יצאתי מהקמפסייט ליד הפירמידות המדהימות שבמקסיקו סיטי - Teotihuacan, מאושר, כמעט בלי צרות בחיים. חוץ מכמה בעיות זניחות אצל פיט (האופנוע הנאמן שלי) הכל היה בסדר. התחלתי להתגלגל לכיוון אי הבובות המתות - The Island of the Dolls - La Isla de las Muñecas. אי קטן ומפחיד שתלויות בו אלפי בובות קריפיות בטירוף. לפי הסיפור, האיש שגר באי, תלה את הבובות כדי להפחיד ולהבריח רוח של ילדה שמתה באי. הנה כמה תמונות. בבוקר שמתי לב שפיט מתניע עם קושי. חשבתי שזה הקור. לא ייחסתי לזה חשיבות. בפרברי מקסיקו-סיטי העמוסה זה קרה. ביציאה מהרמזור. בלי אזהרה מוקדמת. אין חשמל. פיט מת. הידרדרתי בקושי לשול וניסיתי עוד כמה פעמים להתניע. כלום. הכביש היה רחב ועמוס מאוד. ומישורי. בחור גרמני שרכבתי איתו כמה שבועות ובדיוק נפרדו דרכינו, לימד אותי איך להתניע אופנוע בלי חשמל (להקפיץ קלאצ'). זה לא עבד. חשבתי לבקש ממישהו כבלים, אבל לא היה מצב לעצור שם רכב, לא היה שול לכביש. החלטתי לנסות את הטריק של אולף שוב (הבחור הגרמני). אולי בירידה זה יעבוד. גררתי את האופנוע בדחיפה לאט, ליציאה ה...