The Wandering Jew

ייאוש. טוטאלי. היום דווקא התחיל באווירה טובה. יצאתי מהקמפסייט ליד הפירמידות המדהימות שבמקסיקו סיטי - Teotihuacan, מאושר, כמעט בלי צרות בחיים. חוץ מכמה בעיות זניחות אצל פיט (האופנוע הנאמן שלי) הכל היה בסדר. התחלתי להתגלגל לכיוון אי הבובות המתות - The Island of the Dolls  - La Isla de las Muñecas. אי קטן ומפחיד שתלויות בו אלפי בובות קריפיות בטירוף. לפי הסיפור, האיש שגר באי, תלה את הבובות כדי להפחיד ולהבריח רוח של ילדה שמתה באי. הנה כמה תמונות. בבוקר שמתי לב שפיט מתניע עם קושי. חשבתי שזה הקור. לא ייחסתי לזה חשיבות. בפרברי מקסיקו-סיטי העמוסה זה קרה. ביציאה מהרמזור. בלי אזהרה מוקדמת. אין חשמל. פיט מת. הידרדרתי בקושי לשול וניסיתי עוד כמה פעמים להתניע. כלום. הכביש היה רחב ועמוס מאוד. ומישורי. בחור גרמני שרכבתי איתו כמה שבועות ובדיוק נפרדו דרכינו, לימד אותי איך להתניע אופנוע בלי חשמל (להקפיץ קלאצ'). זה לא עבד. חשבתי לבקש ממישהו כבלים, אבל לא היה מצב לעצור שם רכב, לא היה שול לכביש. החלטתי לנסות את הטריק של אולף שוב (הבחור הגרמני). אולי בירידה זה יעבוד. גררתי את האופנוע בדחיפה לאט, ליציאה ה...

I past on highway 160 early in the day. I hardly noticed the signs but "Simple Man" (Lynyrd Skynyrd song) was on so i stopped.  For couple of hours i set down with the owner. Drinking, looking at the posters, playing songs on the old music machine, and hearing stories about good old America.

  כל מה שרציתי בבוקר שאחרי הלילה הראשון שלי בשטח היה קפה. הייתה לי גזיה, שמשמשת אותי כמעט על בסיס יומי מאז, אבל עדיין לא היה לי קפה. קיפלתי את המזרן המיטה ואת האוהל ויצאתי לחפש קפה. בעיירה שהייתי בה לא היה כלום. נסעתי כחצי שעה-שעה, והייתי בשוק מהנופים שלילה קודם פספסתי בגלל החושך. נכנסתי כמה מטרים לשביל עפר בצד הכביש, לצלם כמה צביים שעברו ליד, וזה היה המפגש השלילי הראשון שלי עם אמריקאים. 2 דקות אחרי שעצרתי יצא אלי אמריקאי, מבוגר יחסית, וגירש אותי מהשטח שלו בטרייניג שבצבץ מהם אקדח. מהניסיון שלי 99% מהאמריקאים נחמדים, היו לי ממש מעט מפגשים כאלה. בדרך החוצה שמתי לב לשלט - No Transpassing. אופס. ביערות לאומיים (National Forest) וגם בחלק מהפארקים הלאומיים (National Parks) אין כמעט תחנות דלק \ מסעדות \ קיוסקים. במיוחד במזרח ארה"ב.  אחרי שיצאתי מהיער הגעתי סוף סוף לתחנת דלק. וקפה! התחלתי לדבר עם נהג משאית שהיה בדרך לצפון ניו יורק, לגבול עם קנדה. חשבתי שאם כבר אני שם - למה לא לקפוץ לראות את מפלי הניאגרה? הוא אמר שזה לא אמור לקחת יותר מכמה שעות. בדקתי בגוגל מאפס וראיתי שבתכלס זה באמת ל...

שנים פינטזתי על Road Trip בארה"ב. שנים לא עברתי אפילו את שלב התכנון הראשוני. אז ב - 26.03.2018  קניתי כרטיס טיסה לכיוון אחד - תל אביב - ניו יורק. לבד. כמה פרטים יבשים למי שלא מכיר. אני יאיר. בן 33 ומשהו. נולדתי וגדלתי בקרית ארבע, הייתי דתי, למדתי בישיבה תיכונית, הורדתי תכיפה, הייתי בהנדסה קרבית, גרתי בירושלים, למדתי באריאל, גרתי ברמת גן, הייתי הייטקיסט ואז טסתי.  הגעתי לניו יורק ב 14.06.2018. פעם ראשונה בארה"ב. אחרי שבוע של פנאן התחלתי להרגיש את הקוצים. ידעתי שלא ישתלם לי לשכור אופנוע, אז פתחתי Craigslist (יד-2) והתחלתי לחפש. אין לי הרבה ניסיון עם אופנועים. עבדתי כשליח על קטנוע אחרי הצבא, ושדרגתי את הרישיון למעל 500 קצת לפני הטיסה. מעבר לזה- גורנישט. אחרי כמה אופנועים שראיתי מצאתי אותו. Kawasaki Versys 650. שנת 2008, 12,000 ק"מ (7500 מייל). טוב לכביש, בסדר לשטח, יחסית זול, ומגיע עם ארגזי אחסון מאלומיניום שהבעלים הראשון הרכיב, וקסדה! לא צריך ללכת לדואר, חתמנו את העסקה במקום. הייתי מאושר. יום למחרת קפצתי ל DMV (משרד הרישוי) כדי לרשום את האופנוע על שמי. ואז הבנתי שזה הולך ל...