Posts

שבת בצהריים

  גם כשמגיע כלב שהוא לא קינג צ'ארלס או פומרניאן לגינה הבורגנית שאנחנו נמצאים בה, למרפי אין כוח לשחק. החום לא כזה נוראי, אולי זאת הלחות, באזור המרכז, שמכבה אותו. במדבר הוא יותר חי. אצלי זה יותר מסובך. זאת גינה נחמדה, יש צל וספסלים. יש רעש לבן של מכוניות מהכביש הראשי שלמטה. אני יושב על הספסל וקורא. כשנכנס כלב, מרפי יוצא בחוסר חשק מופגן מהמערה שלו מתחת הספסל, צועד לאיטו לשער, נותן כמה רחרוחים, נמתח כדי לקבל, ואז חוזר לאיטו ומתקפל בחזרה למערה שלו. במקרה הכי טוב הוא יעשה סיבוב בגינה כדי לוודא שאין שום סימון שהוא פספס בסבב הקודם. מידי פעם הוא מקטר, ואז אם אני לא מתייחס לזה הוא נהיה עצבני, ומתחיל לנבוח על כל דבר שעובר באזור של הגינה. ואז צריך לקום להפעיל אותו קצת והוא נרגע.  אחרי איזה שעתיים אנחנו יוצאים מהגינה ומתחילים לחזור הביתה. כמעט ואין תנועה ברחובות האלה ב-2 בצהריים בשבת. וגם התנועה שיש רובה ממונעת. לאנשים שונים יש גישות שונות לגבי תנועה בעיר ובשעה הזאת. ישנם שמשייטים בשקט ברחובות, כיאה ליום הקדוש ובהתאם לאווירה הכללית. ישנם שממהרים, כמו בכל יום רגיל בשעות שבהן הרגל מקפצת מעצמ...

Cream Cheesecake with Chocolate Flakes

Image
  I picked Sheila (pseudonym of course) up from her place in the city. We met two years ago, but haven't talked a lot since. The plan was to have a nice day trip to Gevey Peres, a mostly dry desert river in the Eastern Negev desert. After some shopping we left the city. The drive was nice, we got to know each other a bit more. It’s much easier to get to know someone face to face, rather than through whatsapp messages. It was 11(ish) when we got to the trailhead. We saw only a few cars and figured it wouldn’t be too packed. That’s when I fished out my rainbow pouch and asked Sheila if she would like to pop some Lsd down at the river. She gave me a small grin and turned around. We started to roll down toward the river. Around us were colorful mountain ranges, at the heart we could see the river, and the winding trail. The scenery improved as we skipped over the steep trail. All around us red, white and yellow hills appeared, sparse growth appeared here and there. The descent from the...

תצפית נחל בשור - Bsor River viewpoint, Israel

Image
English down there 5 דקות מכביש 211, הכביש שחוצה את רמת הנגב ומוביל מכביש 40 לניצנה, נמצאת תצפית פנורמית יפה על נחל בשור. מקום מושלם למנוחה מהדרך ולקפה. אם מגיעים ממזרח, כקילומטר אחרי הפנייה ימינה לישוב אשלים, יש פניה שמאלה לכביש עפר (אל תדאגו, לא צריך 4X4). ממשיכים בכביש העפר עד שמגיעים למשאבות מים -  ופונים ימינה לכיוון העליה על הגבעה (לא להמשיך ישר אחרי המשאבות! זה שטח אש). הכביש מתוחזק ומאוד ברור. לאחר כמה מאות מטרים מגיעים למיכל לאגירת מים של מקורות. שם אפשר להשאיר את הרכב. משם ממשיכים ברגל מעט למעלה. הנוף מהמם. השאירו נקי אחריכם. Bsor River viewpoint The viewpoint in only 5 minutes away from road 211, road leading from route 40 to Nitzana. Perfect place to observe the northern Negev desert, and Bsor River. Coming from east, about one kilometer after Ashalim junction, we will see a left turn to a dirt road (no need for high clearance vehicle!). After couple of minuted  you'll see water pumps, turn right with the road that goes up the hill (do not go straight after the wat...

ייאוש

ייאוש. טוטאלי. היום דווקא התחיל באווירה טובה. יצאתי מהקמפסייט ליד הפירמידות המדהימות שבמקסיקו סיטי - Teotihuacan, מאושר, כמעט בלי צרות בחיים. חוץ מכמה בעיות זניחות אצל פיט (האופנוע הנאמן שלי) הכל היה בסדר. התחלתי להתגלגל לכיוון אי הבובות המתות - The Island of the Dolls  - La Isla de las Muñecas. אי קטן ומפחיד שתלויות בו אלפי בובות קריפיות בטירוף. לפי הסיפור, האיש שגר באי, תלה את הבובות כדי להפחיד ולהבריח רוח של ילדה שמתה באי. הנה כמה תמונות. בבוקר שמתי לב שפיט מתניע עם קושי. חשבתי שזה הקור. לא ייחסתי לזה חשיבות. בפרברי מקסיקו-סיטי העמוסה זה קרה. ביציאה מהרמזור. בלי אזהרה מוקדמת. אין חשמל. פיט מת. הידרדרתי בקושי לשול וניסיתי עוד כמה פעמים להתניע. כלום. הכביש היה רחב ועמוס מאוד. ומישורי. בחור גרמני שרכבתי איתו כמה שבועות ובדיוק נפרדו דרכינו, לימד אותי איך להתניע אופנוע בלי חשמל (להקפיץ קלאצ'). זה לא עבד. חשבתי לבקש ממישהו כבלים, אבל לא היה מצב לעצור שם רכב, לא היה שול לכביש. החלטתי לנסות את הטריק של אולף שוב (הבחור הגרמני). אולי בירידה זה יעבוד. גררתי את האופנוע בדחיפה לאט, ליציאה ה...

Trails-End Bar near Kim, Colorado

Image
I past on highway 160 early in the day. I hardly noticed the signs but "Simple Man" (Lynyrd Skynyrd song) was on so i stopped.  For couple of hours i set down with the owner. Drinking, looking at the posters, playing songs on the old music machine, and hearing stories about good old America.

טבילת אש ראשונה

Image
  כל מה שרציתי בבוקר שאחרי הלילה הראשון שלי בשטח היה קפה. הייתה לי גזיה, שמשמשת אותי כמעט על בסיס יומי מאז, אבל עדיין לא היה לי קפה. קיפלתי את המזרן המיטה ואת האוהל ויצאתי לחפש קפה. בעיירה שהייתי בה לא היה כלום. נסעתי כחצי שעה-שעה, והייתי בשוק מהנופים שלילה קודם פספסתי בגלל החושך. נכנסתי כמה מטרים לשביל עפר בצד הכביש, לצלם כמה צביים שעברו ליד, וזה היה המפגש השלילי הראשון שלי עם אמריקאים. 2 דקות אחרי שעצרתי יצא אלי אמריקאי, מבוגר יחסית, וגירש אותי מהשטח שלו בטרייניג שבצבץ מהם אקדח. מהניסיון שלי 99% מהאמריקאים נחמדים, היו לי ממש מעט מפגשים כאלה. בדרך החוצה שמתי לב לשלט - No Transpassing. אופס. ביערות לאומיים (National Forest) וגם בחלק מהפארקים הלאומיים (National Parks) אין כמעט תחנות דלק \ מסעדות \ קיוסקים. במיוחד במזרח ארה"ב.  אחרי שיצאתי מהיער הגעתי סוף סוף לתחנת דלק. וקפה! התחלתי לדבר עם נהג משאית שהיה בדרך לצפון ניו יורק, לגבול עם קנדה. חשבתי שאם כבר אני שם - למה לא לקפוץ לראות את מפלי הניאגרה? הוא אמר שזה לא אמור לקחת יותר מכמה שעות. בדקתי בגוגל מאפס וראיתי שבתכלס זה באמת ל...

בוקר טוב עולם

Image
שנים פינטזתי על Road Trip בארה"ב. שנים לא עברתי אפילו את שלב התכנון הראשוני. אז ב - 26.03.2018  קניתי כרטיס טיסה לכיוון אחד - תל אביב - ניו יורק. לבד. כמה פרטים יבשים למי שלא מכיר. אני יאיר. בן 33 ומשהו. נולדתי וגדלתי בקרית ארבע, הייתי דתי, למדתי בישיבה תיכונית, הורדתי תכיפה, הייתי בהנדסה קרבית, גרתי בירושלים, למדתי באריאל, גרתי ברמת גן, הייתי הייטקיסט ואז טסתי.  הגעתי לניו יורק ב 14.06.2018. פעם ראשונה בארה"ב. אחרי שבוע של פנאן התחלתי להרגיש את הקוצים. ידעתי שלא ישתלם לי לשכור אופנוע, אז פתחתי Craigslist (יד-2) והתחלתי לחפש. אין לי הרבה ניסיון עם אופנועים. עבדתי כשליח על קטנוע אחרי הצבא, ושדרגתי את הרישיון למעל 500 קצת לפני הטיסה. מעבר לזה- גורנישט. אחרי כמה אופנועים שראיתי מצאתי אותו. Kawasaki Versys 650. שנת 2008, 12,000 ק"מ (7500 מייל). טוב לכביש, בסדר לשטח, יחסית זול, ומגיע עם ארגזי אחסון מאלומיניום שהבעלים הראשון הרכיב, וקסדה! לא צריך ללכת לדואר, חתמנו את העסקה במקום. הייתי מאושר. יום למחרת קפצתי ל DMV (משרד הרישוי) כדי לרשום את האופנוע על שמי. ואז הבנתי שזה הולך ל...